יש לאחסן ממיסי קטון בסביבה קרירה, יבשה ומאווררת היטב, הרחק מאור שמש ישיר וטמפרטורות גבוהות, כדי למזער את אידוי הממס וסיכונים בטיחותיים. ממיסי קטון נפוצים - כגון אצטון, מתיל אתיל קטון (MEK), מתיל איזובוטיל קטון (MIBK) וציקלוהקסנון - הם בדרך כלל נדיפים בדרגות שונות; לחלקם יש נקודות הבזק נמוכות ועלולים ליצור אדים דליקים בקלות. לפיכך, יש להרחיק אזורי אחסון מלהבות פתוחות, מקורות חום וניצוצות ולהצטייד במתקני כיבוי אש מתאימים בהתאם לתקנות הבטיחות הרלוונטיות. עבור מוצרים המיועדים לאחסון לטווח ארוך, יש לשים לב לתנודות בטמפרטורת הסביבה כדי למנוע הצטברות לחץ בתוך מיכלים הנגרמים מחום.
במהלך האחסון, יש לשמור את הממיסים במיכלים אטומים היטב ותואמים כדי למנוע דליפות, אידוי או זיהום על ידי זיהומים חיצוניים. מיכלים צריכים להיות מסומנים בבירור עם שם המוצר, זיהוי כימי ומידע סכנה רלוונטי; כמו כן, יש לבדוק אותם באופן קבוע לאיתור סימנים של קורוזיה, נזק או כשל באטימה. יש להפריד סוגים שונים של ממיסים קטון על סמך התכונות הכימיות שלהם, ולהבטיח שהם לא יאוחסנו לצד חומרי חמצון חזקים או חומרים שאינם תואמים אחרים. בעת העברת או אריזה מחדש של ממסים, יש ליישם אמצעים אנטי-סטטיים מתאימים, ולהשתמש בציוד תואם כדי להפחית את הסיכון לשריפה הנגרמת מהצטברות חשמל סטטי.
ניהול אחסון לממיסי קטון חייב גם לתעדף תגובה לדליפה, הגנה על כוח אדם ובדיקות שגרתיות. יש לשמור על אזורי אחסון מאווררים היטב כדי למנוע הצטברות אדים, ויש להצטייד בשלטי אזהרה נחוצים ובמתקני חירום לדליפות. הצוות צריך להכיר את גיליון מידע הבטיחות (SDS) של המוצר ולהתאמן בנהלים לטיפול במצבי חירום כגון דליפות או שריפות. לאחר הפתיחה, יש לאטום מחדש את המיכלים ולנהל אותם באופן מיידי בהתאם לתנאי האחסון ולאורך חיי המדף שצוינו. יש לקבוע טמפרטורות אחסון ספציפיות, דרישות מיכל ואמצעי בטיחות בהתבסס על סוג הממס, מפרטי המוצר והתקנות המקומיות החלות כדי להבטיח סביבת אחסון בטוחה ויציבה.
